סקאיי ייזום ותשתיות בע"מ נ' דיין דוד הנדסה וניהול פרויקטים

פסק דין

בפניי תביעה כספית של התובעת לתשלום יתרת תמורה ופיצויים בגין עבודות בניה בפרוייקט "בית הצופים" בסביון (להלן: "הפקרוייקט"(.

הנתבע הינו קבלן המשנה בפרוייקט, ומי שהתקשר עם התובעת בהסכם לביצוע עבודות בניה של שלד בניין בפרוייקט הנ"ל.

עפ"י הנטען בכתב התביעה, התובעת ביצעה עד תום את כל העבודות אשר נתחייבו ממנה בהתאם להסכם אשר נחתם בינה לבין הנתבע, ואף ביצעה עבודות נוספות שבגינן היא לא קבלה תשלום.

התביעה דנן עוסקת בתשלום יתרת התמורה החוזית שלא שולמה; תשלום בגין עבודות נוספות; וכן תשלום פיצויים מוסכמים עקב הפרת ההסכם על ידי הנתבע.

התובעת אישרה את טענת הנתבע, לפיה נגרמו עיכובים בהתקדמות העבודה, אך ציינה כי הגורמים העיקריים לעיכובים אלה נעוצים בהתנהגותו של הנתבע אשר נמנע מלהגיע לאתר העבודה על מנת לאשר ביצוע העבודה, ולא סיפק בזמן את חומרי הבניה שנדרשו מעת לעת לצורך ביצוע שלבים שונים בפרוייקט – בניגוד להתחייבותו עפ"י ההסכם. עוד טוענת התובעת, כי מזג האויר הקשה (גשמים עזים) מנע אף הוא את התקדמות העבודה בפרק זמן מסוים, בבחינת כורח עליון.

עוד טוענת התובעת, כי הנתבע נהג להתחמק מתשלום החשבונות החלקיים, בתואנה כי אין לו כסף. לפיכך, נאלצה התובעת להפסיק את העבודה לתקופה ממשוכת ורק אז פנה אליה הנתבע ומסר לה שיק על סך 25,000 ש"ח שמועד פירעונו היה ליום 20.7.06, אך שיק זה חולל באי פירעון בשל העדר כיסוי מספיק בחשבון הבנק שלו.

הנתבע בתורו מכחיש את טענות התובעת, הן ביחס לסיבות אשר הביאו לעיכובים בעבודה, והן ביחס לסכומים הנתבעים.

לטענת הנתבע, מי שעומד מאחורי התביעה דנן הוא אדם פרטי, סלים שמו. הנתבע תיאר, כי לפני חתימת ההסכם עם התובעת, נחתם הסכם קודם עם אותו סלים לביצוע אותה עבודה ממש. ואולם, בשל בעיות כספיות של האחרון אשר מנעו ממנו לנהל את ספריו כשורה, נחתם הסכם חדש עם התובעת כצד פורמאלי בלבד, ואילו סלים המשיך לבצע את העובודות הלכה למעשה. מאותו נימוק ממש – הקשיים של סלים – התחייב הנתבע לספק את חומרי הבניין לאתר העבודה – בשונה ממה שסוכם בהסכם הקודם עם סלים.

הנתבע דחה מכל וכל את הטענות, כי לא שילם כספים בזמן על חשבון העבודות המתבצעות, וטען כי נהג לשלם סכומים מעבר לסכומים שאושרו על ידי הפיקוח. ועוד, כל חומרי הבניה סופקו מיידית לפי דרישה, בהתאם למסמכים שצורפו, ולכן אין כל בסיס לטענה בדבר עיכוב העבודה בשל אי אספקת חומרים או אי תשלום כספים. לעניין זה טוען הנתבע, כי יומן העבודה, אשר היה בשליטתו של סלים, אינו משקף נאמנה את מצב הדברים, שכן חלקים ממנו (אלה הקשורים להערות הקבלן המבצע) מולאו כנראה בדיעבד לצורך התביעה.

לגבי תנאי מזג האויר הקשים עליהם מצביעה התובעת, טען הנתבע כי אלה היו לתקופה קצרה מאוד עוד לפני חתימת ההסכם עם התובעת.

הנתבע הוסיף, כי אין מחלוקת בין הצדדים לגבי התשלומים אשר שולמו בעבר במסגרת החשובונות החלקיים, והמחלוקת אם כן נוגעת לתשלום סכומים נוספים כמפורט בכתב התביעה. בהקשר זה טוען הנתבע, כי אין מקום לאשר תשלום עבור עבודות נוספות, למעט אלה שהוא פירט, מאחר שעבודות אלו לא אושרו על ידי המפקח של הפרוייקט.

עוד טוען הנתבע, כי הביא פועלים במימון שלו לצורך סיום העבודה, מאחר שסלים עבד עם צוות מצומצם מאוד. כמו כן, הוא נאלץ לפנות את הפסולת מהאתר על חשבונו הפרטי – אף שהדבר היה באחריותם של התובעת ומי שעומד מאחוריה.

בשל עיכוב ממשי בסיום העבודה, 'נקנס' הנתבע על ידי מזמינת העבודה בכך שקוזז מחשבון הכספים שהגיעו לו סך של 140,000 ש"ח – סכום שמשתווה לרווח הקבלני שהוא אמור היה להפיק מהפרוייקט דנן. לפיכך טוען הנתבע, כי יש לקזז סכום זה, או לפחות את מרביתו, מכל סכום שיושת עליו. כמו כן יש לקזז מכל חיוב כלפי התובעת, ככל שיהיה כזה, את סכום הפיצוי המוסכם, וזאת עקב הפרת ההסכם בידי התובעת ומי שעומד מאחוריה.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, והגישו לצורך כך מסמכים רבים ותצהירים של עדים שונים.

הסיכומים של הצדדים הוגשו בכתב, ובהם התייחסו למכלול הנושאים אשר במחלוקת בצורה מפורטת מאוד. הטיבו הצדדים לעשות כאשר כל אחד מהם התייחס גם לטענותיו של האחר, תוך הפנייה פרטנית למסמכים – מבלי להותיר אף אבן מחלוקת במקומה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי במסכמים ובתצהירים שהוגשו, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את התביעה באופן חלקי בלבד, ולחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 20,000 ש"ח נכון להיום.

זה המקום להבהיר, כי החיוב בסכום הנ"ל הוא מעבר לסכום השיק בסך של 25,000 ש"ח, אשר לא נכלל במסגרת התביעה דנן, שכן השיק הוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בהליך נפרד (ההתנגדות לגביו נדחתה).

כמו כן אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת שכר טרחת עורך-דין בשיעור של 15% מהסכום הנ"ל בצירוף מע"מ, וכן החזר חלק מהאגרה, בסך של 700 ש"ח.

סכום החיוב הכולל על פי פסק הדין עומד על סך של 24,180 ש"ח, כולל שכר טרחת עורך-דין והוצאות.